מלבי"ם באור המילות על איוב כא

ואם מדוע . שני סימני השאלה מורים כפירושי, ואם שיחי מדוע לא תקצר רוחי , וקוצר רוח הוא מי שאינו יכול לסבול ולהתאפק. והפוכו ארך רוח:

עתקו . בזקנה, גברו חיל , בכח:

זרעם . הגדולים, צאצאיהם , הקטנים, (ישעיה מ"ד) ות"י בניא ובני בניא:

עבר . יוצא, מעבר את הנקבה ולא יגעיל הזרע:

עויליהם . העולל הוא הקטן, וגדול מן הילד, ועויל בא לגנאי, יסגירני אל אל עויל (למעלה ט"ז י"א):

ישאו כמו ישאו מדבר ועריו, נשיאת שיר ומשל ומליצה.

וישמחו לקול , שמחה שאחריו למ"ד הוא דרך צחוק. כי העוגב מעורר חרדה ומזכיר המות והם יצחקו לקולו, ויאמר יבלו ימיהם בטוב, כן ינגנו על הכנור והעוגב:

יחתו מן נחת ענין ירידה:

עצת רשעים . העצה בהנהגת רשעים, וכן לקמן (כ"ב י"ח) ומצאנו סמיכות הרבה שיתפרש לפעמים על הקונה לפעמים על הפעול, כמו וכעכס אל מוסר אויל, מוסר ה' אל תמאס:

חבלים . מענין חבלי יולדה, וגם מענין חבל וגורל שע"ז תפס יחלק:

אונו . עונש גזלתו, כמו וישב עליהם את אונם:

כידו . כמו כדו, וכמ"ש ומחמת שדי ישתה:

חוצצו . כמו ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז) ערוכים על סדר:

בעצם , מלשון עוצם וחוזק, שלאנן כמו שאנן, ושאנן הוא שאין מטריד מבחוץ, ושלו הוא השלוה הפנימית, וזה הבדלה בכ"מ:

עטיניו . כלי המיץ והחלב, וי"מ המיתרים הדקים שקורין נערווין שמלאים מיץ הצלול כחלב, ויש לשתפו עם אטון מצרים, ע"ש דקותם:

מחשבותיכם, ומזימות . מזימות הם מחשבות עמוקות להרע לחברו, ר"ל מחשבותיכם מסכימים עמי, רק תחמסו מזימות בחמס להרע לי ולהוציא עלי לעז:

בית נדיב, אהל רשעים . הנדיב לשבח, וקראו בית קבוע, ואהל עראי של רשעים, ושניהם כונו על איוב שהוא בית נדיב, ובאמת היה אהל רשעים:

תנכרו , מענין נכרי. ובא על דבר בלתי ידוע, הפך מפעל נכר על ההכרה:

יחשך רע יל"פ תואר להאדם הרע, ויל"פ הרע עצמה והעונש, יחשך, לקבל העונש ביום איד:

ועל גדיש , עי' למעלה ((ה' כ"ו):

מעל . כמו למעול מעל בה', מענין בגידה: