מלבי"ם באור המילות על ישעיהו נא:ד

עמי, ולאומי. בארתיו כי נקראו עם מצד ההנהגה (א' ד') ולאום מצד הדת (לד א'). וכן

תורה ומשפט, תורה הדת האלהית, ומשפט בין אדם לחברו (למע' מב ד') והקשבה פחותה מן האזנה, בתחלה קושב ואח"כ מאזין, (פי' התורה דברים לב א'. למעלה כח כג) כי אל התורה צריך האזנה יותר, והתורה מיוחדת אליהם, כמ"ש כי תורה מאתי תצא (לישראל). אבל המשפט יהיה לאור עמים, והם יקשיבוהו מרחוק, וע"ז תחלה הקדים הפעל לפני מלת היחוס כדרכו תמיד, ואח"כ הקדים מלת היחוס.

אלי האזינו, רק אלי כפי שיסדתי כלל זה בכ"מ.

ארגיע, בא על מנוחה נפשיית, ונופלת בעצם על עצמיים מופשטים (כח יב) :