מלבי"ם באור המילות על ישעיהו לג

כהתמך. שרשו תמם, וכנלותך שרשו נלה, ענין השלמה וחברו לא יטה לארץ מנלם :

זרעם, מענין אור זרוע לצדיק, אורם, והעד לבקרים ונגד לבקרים אמר עת צרה, כי בקר, יציין עת ישועה ואורה :

עמים. חשובים מן גוים, כנ"ל (א' ד') :

כמשק גבים. משק מענין משקה וכן

שוקק, והכ"ף כ' הזמן, בעת ישוקו הגבים בו וגבים נקעים מלאים מים. באו על גבים ולא מצאו מים.

ובו, מוסב על החסיל :

חסן, אוצרו. חוסן דבר חזק, והאוצר בו אוצרים החוסן (עי' למעלה כג יח) ותי"ו חכמת ודעת כתי"ו של ציצת נובל, אל תתני פוגת לך :

אראלם. גבוריהם, כמו והוא הכה את שני אריאל מואב :

אבל אמללה. ע"ל (כד ד'), אומלל יותר מאבילות, וכן קמל מן החפיר, וארץ זכר ונקבה, שרץ ארצם צפרדעים :

ארומם אנשא. ארומם מעצמי, אנשא ע"י שיכירו יכלתי כנ"ל (ב' יד) :

רעדה. תנועת הגוף בסבת הפחד וחנפים צבועים בכ"מ :

תחזינה, תראינה. ראה, בעין בשר וחזה בעין הפנימי כנ"ל (למ"ד יו"ד). וגדולת אשור ראתם העין, אבל יופי חזקיהו לא בחיל כי אם ברוח לא ראה רק חזה איש הרוח :

חזה ציון, תראינה ירושלם. שאננות ירושלים תראה העין, וקדושת ציון מקום המקדש והשכינה רק חזיון הנפש היה

ויצען, מענין צועה ברוב כחו (לק' ם"ג) זועת הרוח הפנימי :

אם שם אדיר. אם מלה תנאית, והבדל נהרים יאורים (למעלה יט ו') ואני שיט קטן.

וצי גדול, ספינת מלחמה :

מחקק. נקרא מניח הדתות הנמוסיית (למעלה י' א') :

חבליך. כמו חובליך, רב החובל וכן, הכן, ותרן ונס ידוע :