מלבי"ם באור המילות על יחזקאל לט

וששאתיך. פי' הרד"ק מענין השאה ופיתוי, או מענין ששית, שיביא עליו שש משפטים, דבר, דם, וגשם, אבני אלגביש, אש, וגפרית, וגם יל"פ על שילחמו שם שש מחנות שלשה מול שלשה (כמ"ש למעלה סי' ל"ב) והוא יהיה הששי הלוחם :

לעיט צפור כל כנף. העיט הוא הדורס, ומוסיף גם צפור הבלתי דורס, ומוסיף גם כל כנף, צרעה וזבוב ודומיה :

ובערו והשיקו. הביעור הוא לחמם, וההסק הוא לאפות בו, כמ"ש והיו לאדם לבער וכו' אף יסיק ואפה לחם (ישעיהו מ״ד:ט״ו) :

גיא העברים קדמת הים. שהיה במערב והגיא בצד קדים במזרח, והעוברים למזרח מן הים יפגעו בגיא הזה :

וחוסמת. מלשון לא תחסום שור בדישו, שסותם הדרך :

אנשי תמיד. שיבדילו אנשי תמיד, ר"ל מתמידים בזאת, כמו עולת תמיד ארחת תמיד :

את העוברים. מאנשי גוג :

הקבצו, האספו. הקבוץ הוא שיתקבצו הנפזרים, ואח"כ יאספו שהוא הכניסה אל שדה המלחמה, כמ"ש (ישעיה י"א) ובכ"מ :

יעקב, בית ישראל. התבאר אצלי (ישעיה ט' ז') שכשבאו נרדפים יציין עשרת השבטים בשם יעקב, ושבט יהודה ובנימין בשם ישראל :

ונשו. לשון כפרה כמו אשרי נשוי פשע, וענינו שיכופר ולא יזכר עוד, וקרוב להוראת נשה בשי"ן ימין שהוא ענין שכחה כמו נשיתי טובה :