מלבי"ם באור המילות על יחזקאל לא

חרש. הוא יער שהעצים קרובים זל"ז ונסבכים עד שהנמצא שם יסתר מב"א, וישב דוד בחורשה (ש"א כ"ג) ומשתתף עם חרש מענין שתיקה :

ומצל. בנינו הפעיל עושה צל :

עבותים צמרת. ע"ל (י"ט י"א) :

גדלוהו רוממתהו. עי' ישעיה (א' ב') :

תעלתיה. אמת המים :

(ה-ו)

בשלחו. שלוח באילן מורה על התפשטות כמו שליחותיך נעשו (ישעיה ט"ו) :

סרעפותיו, פארתיו. כבר בארתי למעלה (י"ז ג') שסעיף ושרעף הם יוצאים באמצע האילן, ופארות הם בראש האילן כפאר ומגבעת סביב, והגם שאומר שהחיות ילדו תחת הפאר, והעופות תחת השרעפות, זה לרבותא שהפארות ארכו כ"כ עד שהגיעו מראש האילן עד למטה לארץ להיות צל לחיות שלמטה, כמ"ש ותארכנה פארותיו, והסרעפות רבו ועי"כ יתלוננו שם העופות הרבים, כ"ז מהפלגת המליצה :

דליותיו. הם הענפים שבראש האילן המודלים יותר מדאי למעלה כנ"ל (י"ז ג') :

עממהו. לא היו עמו ממלת עם, וגם משתתף עם שם עם שמורה על הקיבוץ בבני אדם, אחריך בנימין בעממיך, והושאל אל העצים, לא היו לעם אחד :

לא דמו, לא היו. כבר בארתי (ישעיה א' ט') שיש הבדל בין פעל דמה אל, ובין היה שאחריו כ"ף, היה ה' כאויב היה כן ממש, אבל דומה דודי לצבי, לא היה כצבי רק נדמה לו בקלות מרוצתו, ובזה תבין מ"ש בפנים :

אל גוים. כמו ואת אלי הארץ לקח, ועפ"י המליצה שהגוים מחזיקים אותו לאל :

אליהם. מלשון אל גוים :

ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים. יש הבדל בין פעל כלא, ובין פעלים, חדל מנע חשך, הנרדפים עמו, שכלא הוא בהכרח (ומשתתף עם כלא שמורה על המאסר) והגשמים יורדים מן ההרים ושוטפים מים רבים אל הנחלים ושם יתהוו נהרות, וצריך לכלוא המים נגד הטבע כמו ויכלא הגשם מן השמים, בל יגרו אל הנחלים וממילא ימנע הנהרות מעצמם :

עלפה. כמו תתעלפנה הבתולות בצמא (עמוס ה') והה"א נוספת :