מלבי"ם באור המילות על יחזקאל כד

שפות. עריכת הקדרה על השפתים :

דור. מענין מדורה, ובא על הסדר שמסדרין עצים וזפת ואש לעשות מדורה, ומשתתף בזה עם הוראתה השניה מענין היקיף, וחניתי כדור עליך, וזה ההבדל בין מדורה ובין מוקד ויתר לשונות :

רתח. הוא הבישול יותר מדאי כמו ירתיח כסיר מצולה (איוב מ״א:כ״ג) :

חלאתה. זוהמא, והראשון בלא מפיק, ויל"פ שנמצא בה חלאה מחמת הבישול וגם חלאתה של הסיר שהיה מכבר לא יצאה, כי לא רחצו הסיר בעת שהניחו בו הבשר :

צחיח סלע. מקום הגבוה והיבש של הסלע :

הרבה, הדלק. כולו בלשון מקור, להרבות ולהדלק ולהתם :

והרקח. דבר דק הנרקח כמרקחת, כמו ים ישים כמרקחה (איוב מ"ב) :

יחרו. הוא הנחרר מרוב האש :

תאנים. לשון והיתה תאניה ואניה, ויל"פ שנלאית מרוב האבל :

באש. יל"פ ג"כ מענין וירום תולעים ויבאש חלאה הנבאשה, והב' שורש :

אפרע. ביטול הדבר, כמו ותפרעו כל עצתי, (משלי א') :

כדרכיך וכעלילותיך. עי' הבדלה למעלה (ז' ג') :

האנק דם. כמו דממה וקול, ר"ל הרכבה מקול ומדממה, וכאן ר"ל שיהיה מורכב מאנק ומדממה, ר"ל שיהיה האנקה בחלש :

מתים אבל. כמו בכור שורו, שופר תרועה :

פארך. פארי המגבעות, ולדעת חז"ל התפילין שנקראים פאר, ושם שפם בא תמיד אצל אבל, כמ"ש בס' התו"ה תזריע (סי' קנ"ד) טעמו של דבר :

ונמקתם. כמ"ש ימקו בעונם (ויקרא כ"ז) :

ונהמתם. כמו ונהמת באחריתך (משלי ה) :

בבואה. בבוא השמועה :

משא נפשם. דבר שאליהם נושאים את נפשם, והם בניהם ובנותיהם :

ביום ההוא יבוא. נעלם מלת אשר ור"ל ביום אשר יבא הפליט ביום ההוא יפתח את פיך, כי א"א לפ' כפשוטו, שהחורבן היה בעשרה באב והפליט בא בחמשה בטבת :

להשמעות. שם בתוס' ו"ת, ופי' להשמיע לאזנים :