אילת השחר (מלבי"ם) צא

ומצאנו פעמים רבות שתפסה התורה השם שבו יעשה הפעל ואינו דווקא רק לדוגמא [כמו: והכה את רעהו באבן או באגרוף. כי יכה את עין עבדו בשבט. לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן , וכדומה] ופעמים בא השם בדווקא [כמו והרים בקומצו, והזה באצבעו ].

ולכן אמר ר' ישמעאל בג' מקומות הלכה עוקבת מקרא – וכסהו בעפר, בתער, במרצע, ספר – רצונו לומר שאי אפשר להכריע מן הכתוב רק מן ההלכה, ומביטים בענינים אלה על ענין הכתוב (ויקרא ס' רלח)

ויש בזה הבדל. בין אם מקדים את השם אל הפעל – אז בא בדווקא. כמו אם היה אומר "בעפר יכסהו", "בתער יגלח", "במרצע ירצע", "ספר יכתב" – אז היה דווקא. וכשהקדים את הפעל אין להכריע אם בא השם בדווקא, ונוכל לפרט שבא לדוגמא (אחרי ס' קכ)