התוארים שהם קנין האדם יבואו בלא מלת "איש" [כמו צדיק, חכם, חסיד, עור, פסח וכדומה]. וכשהוסיף "איש צדיק", "איש עור" – בא לכוונה מיוחדת דרושיית תמיד, ורוצה לדייק שהוא איש מצוין ומיוחד לכך, או שהדבר תלוי בהאיש וכדומה. ותמצא זה (אחרי ס' נו. אמור ס' טז, סימן כב, סימן מו, סימן צב, וסימן צג. בחוקותי ס' צח)