אילת השחר (מלבי"ם) תקלא

מן פעל 'זמם' (שמורה על המחשבה בעצה עמוקה להרע או להטיב) נגזר שם " מזימה " על עומק עיון והתגברות מחשבה; פעמים לטוב ופעמים לרע. ושם זימה הונח ביחוד על השתקעות המחשבה בחטא ובזנות. ובתורה לא תמצא שם זה רק במחלל את בתו להזנותה ובערות אשה ובתה. (קדושים ס' קיא)

והכתוב דבר בעריות בלשונות מיוחדות – תועבה, זימה, חסד, וכדומה – וכל אחד נצרך לדרוש מיוחד.

ובכל העריות תפס לשון שכיבה ובאחותו ואשת אחיו תפס ' לקיחה '. ויש בזה טעם על פי הפשט. ובערות אשה ואמה תפס גם כן 'לקיחה', ויש בזה לימוד. (קדושים סימן קי)