ויש הבדל בין כשידבר על שם המין (דהיינו ריבוי אישי המין) בלא ה"א [" בקר וצאן הקריבו "] ובין כשידבר בה"א עם מלת "מן" [" מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן "], שאז בא תמיד למעט, כי המ"ם מורה הקצתית (ויקרא סימן יז, סימן יח, סימן עא, סימן עה, סימן קנז, וסימן שכג. שמיני ס' קנה)