אילת השחר (מלבי"ם) מו

ובמאמר התנאי דרך הלשון שהפעל הראשון הסמוך למלת "כי" יבוא בלשון עתיד, והפעלים הבאים אחריו – בין הבאים לפרש את הפועל בין המגבילים לו בחלוקה – יבואו בלשון עבר או הווה לפי כוונת המדבר. וכל מקום שנלוז מן החוק הזה דרשוהו חז"ל.

כמו מ"ש "אם הכהן המשיח יחטא" "אשר נשיא יחטא" ודרשו שאינו מביא על הקודמות. (ויקרא ס' רג, ויקרא ס' רנט)

ומ"ש "ואם כבש יביא" וכן מ"ש בפרשת צו "אם על תודה יקריבנו", דרשו לענין שאם הפריש קרבן ואבד ונמצא ועומד להקריב עתה. (ויקרא ס' רפט, צו ס' צט)

ומ"ש "אשר יזה מדמה" פירשוהו שדוקא אם לא הוזה עדיין. (צו ס' סד)

"ואם האכל יאכל" על המחשבה. (צו ס' קיח)