אילת השחר (מלבי"ם) שכא

וכן שם קדש הוא שם הדרגיי כנ"ל ונלמד מענינו.

וכמו שלמדו שמה שכתוב "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" מדבר במעשר ומה שכתוב "ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים" מדבר בתרומה. (אמור סימן עא, וסימן עב).

ומה שכתוב "וכל זר לא יאכל קדש" היינו קדשי הגבול. (אמור סימן פה)

כשאמר "אל הקדש מבית לפרכת" הוא ההיכל, וכשאמר "את הקדש את אהל מועד" הוא לפני ולפנים. (אחרי סימן נ)

ובשם " קדש " לבד פליגי ר"י ורבנן אם כל ההיכל כולו אקרי קדש. (שמיני ס' נו)

וכן מה שכתוב "ואכלתם אותם במקום קדוש" מפרש אצל המזבח. (שמיני ס' מו)

ואמר "וחטאה בשגגה מקדש השם" – קדשים המיוחדים להשם. (ויקרא ס' שמט)

ובמה שכתוב "במקום קדוש במקום טהור" פליגי אביי ורבא (עיין צו ס' לב, ושמיני סימן מט). והוא הדין כל כיוצא בזה.