אילת השחר (מלבי"ם) רצו

דרך הלשון לציין קישור הזמן על ידי ב' הנלוה אל המקור – " בבואם אל אהל מועד או בגשתם ". ולפעמים יציינהו על ידי מילת " בעת ".

אולם אם יציינהו על ידי מילת " ביום " – יהיה באחד משני פנים.

או שרצה לומר שהוא דוקא ביום ההוא, לא ביום אחר;

או שבא במובנו המדויק – יום דוקא, ובא למעט את הלילה ( צו ס' מ באורך. ועוד ויקרא ס' שפט, וצו ס' קיד, וסימן קטז, וסימן קנט, וסימן קסב. תזריע ס' ח, וסימן ט, וסימן יא, וסימן ס, וסימן פז, וסימן קכט. מצורע ס' ג, וסימן ה, וסימן לה, וסימן צא, וסימן קיז, וסימן קנג)

וכן במקום שנזכר מילת "יום" עם המספר – יום הראשון, יום השביעי – ממעט לילה. (שם, אמור ס' קצה)