אילת השחר (מלבי"ם) קצז

ומדרך הלשון שהפועל יקדם אל יתר חלקי המאמר.

ומה שכתוב "ואם האכל יאכל המקריב אותו" – היה לו לכתוב "ואם המקריב אותו יאכל", ויש בו דרוש. (צו ס' קיט)

וכן במה שכתב "וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשברו", היה ראוי בהפך – "אותו תשבורו וכל אשר בתוכו יטמא"; שתחילה יקדים דין הכלי עצמו ואחר כך דין אשר בתוכו. ומזה הוכיחו ש'אותו תשבורו' רשות, והקדים "כל אשר בתוכו" שהוא חיוב אל השבירה שהוא רשות. (שמיני ס' קלב)