ובמקום ששם הפעל נודע מן הפעל ולא בא רק לבאר את הפעל – יבוא מאוחר תמיד כיון שאין בו חידוש. "וינגע ה' את פרעה נגעים"; "לא תשיך לאחיך נשך". לבד במקום שמיחס הפעולה אל ה' – יקדים תמיד שם הפעל לפני שם ה'. והטעם לזה בארו חז"ל שלא להזכיר שם שמים לבטלה. (ויקרא סימן קב)