מקום שהתחיל בשם " נפש " – יבוא הפעל או שני פעלים (הבאים רצופים אחריו) בלשון נקבה. והפעלים הבאים אחר כך דרך מסובב או תולדות התנאי יבואו בלשון זכר. אם לא בפעל שרגיל לדבר עליהם בשם נפש [כגון פעל אכילה. חטא. טומאה. כרת ] שיבואו גם אחר כך בלשון נקבה. (צו ס' קלא)