אילת השחר (מלבי"ם) קסב

בכל עבודות הקרבנות כתוב לשון רבים – והקריבו וזרקו – כי היו הכהנים רבים.

אבל במה ששינה ואמר בפרשת ויקרא "וערכו עצים" ובפרשת צו "וערך הכהן" – דייקו שבעולת בין הערביים (שבה מדבר בויקרא) צריך שתי גזירי עצים בב' כהנים, ובעולת השחר (שבה מדבר בפרשת צו) די בכהן אחד. (ויקרא ס' נא).

וכן במה שכתוב בעולת בקר "וערכו הנתחים" ובעולת הצאן "וערך" דרשו "וערכו" שנים וכולי. (ויקרא ס' נב)

וכן במ"ש בשלמי בקר וצאן "והקטירו" ובשלמי עז "והקטירם" – דרשו "והקטירו" כל אחד בפני עצמו, "והקטירם" כאחד. (ויקרא ס' קעד)

וכן בפרשת נגעי בתים, כל הפעלים שבאו בלשון יחיד מוטל על הבעל הבית לבדו, ושבאו בלשון רבים מוטל גם על השכנים. (מצורע ס' צג, מצורע ס' קב)

ותמיד כתיב "ושחט" ובפרשת צו אמר "ישחטו את האשם" – מכאן ששנים שוחטים. (צו ס' פ)

ושם "ישחטו את העולה" – מכאן לעולת ציבור ששחיטתה בצפון. (צו ס' פב)

וכן דרשו מה שכתב פעם "באבן" ופעם "באבנים". (קדושים ס' צב)

ועיין עוד (קדושים ס' קג. אמור ס' קט, אמור ס' קלב)