אילת השחר (מלבי"ם) קט

וכלל בלשון שמלת "אשר" (הנקרא הכינוי המצרף) צריך שיכתב תמיד סמוך אל השם שהוא מצורף עמו בלא הפסק – "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים". ובכל מקום שיוצא מן הכלל היא מלת הטעם, לא הצירוף. או שחז"ל דרשוהו והשיבוהו על פי הדרוש אל מכונו כמו "המזבח סביב אשר פתח אהל מועד" – דרשו שמלת 'סביב' תואר למזבח. (ויקרא ס' מג, ויקרא ס' רכד, ויקרא ס' שדם. צו ס' נ. אמור ס' סד)