אילת השחר (מלבי"ם) ק

והטעם לזה, כי מלת "אם" הוא מלת החלוקה. מה שאין כן מלת "כי" דומה עם מילת "כאשר" ומציין הודאי, ועל כן בא בראש המאמר והפרשה. ומילת אם בא בפרטי החלוקות. וכל מקום שבא מילת "אם" יש שם חלוקה, וספק, ואפשריות (ועיין בהר ס' לז).

ומה שכתב "ואם תקריב מנחת ביכורים" הוא זרות, שהיה צריך לומר "וכי תקריב". [כי גם אין לומר כדעת הראב"ע שהוא חלוקה מהקודם, כי יש כלל שלאחר מלת "אם" יסמוך לו תמיד המלה שהיא יסוד החלוקה – בין אם הוא שם או פעל או מלה – והיה צריך לומר "ואם מנחת ביכורים תקריב"]. ופירשוהו חז"ל שיפול מלת "אם" על דבר שיש בו אפשרויות מצד הזמן; כי מנחת העומר עתיד לפסק ולחזור, וכן אם יהיה היובל. (ויקרא ס' קמח באורך)