מהרז"ו הקצר על בראשית רבה א:טו

בית שמאי ובית הלל. פירושו ד"א בראשית ברא וכנ"ל טעם פלוגתתם שיש פסוקים בתורה שמקדימים השמים לארץ. כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכדומה הרבה. ויש פסוקים שמקדימים הארץ לשמים. כמו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכדומה הרבה. והיינו שני כתובים מכחישים מדה ט"ו. ופליגי בפסוק השלישי המכריע. דבית שמאי מכריעים מפסוק השמים כסאי. וכדומה בדמיון כסא ושרפרף. ובית הילל מכריעים בדמיון בית ועליה. וכאן חסר פסוק שהביאו בית הילל להכריע. ועי' בארוך בשם הגמרא והירושלמי:

איפופרין. הובא בערוך ערך איפופרין. ופירושו שבלשון יוני קורין לכסא שתחת המלכים איפופרין:

לפנים הארץ יסדת. שמתחלה ומלפנים היתה הארץ. ואח"כ השמים לבד הכרעה מתיבת יסדת:

אמר ר"י בר אילעי. הוא התנא ר' יהודא. ובירושלמי הגי' ר"י בן פזי. וא"כ הוא אמורא:

כבר היתה. קודם בריאת שמים. דאם כפשוטו שהיתה תוהו ובוהו. א"כ תיבת היתה מיותר. שהרי כבר הודיע בתיבת בראשית. שמדבר בראשית הבריאה מה היה. או שהיה לו לומר ובארץ היתה תהו ובהו. שהרי מאחר שנבראת הארץ והעפר. א"כ אינה תוהו בעצמה. ע"כ דרש והארץ היתה שהארץ בעצמה היתה קודם השמים:

ולשכלול. פי' לגמר ותיקון ועיטור וחנוכה. וכמ"ש לקמן פר' ד' סי' ב' דרב סובר שמ"ש יהי רקיע יחזק הרקיע. שהחזיק ושכלל ותיקן הרקיע בשני. אך שכלול הארץ היה ביום א' וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכן בכל מקום שמקדים הארץ. היינו לענין תיקון ושכלול:

פעמים שמקדים ארץ. ואצל אברהם ומשה ויהושע ותורים וכיבוד אב ואם אמר בכל מקום וכו' וכאן אמר פעמים. כי אצל בריאת שמים וארץ יש הרבה פסוקים באופן זה. והרבה פסוקים באופן זה. על כן אמר פעמים כו' ופעמים וכו'. אך אצל כל האחרים הנ"ל מקדים תמיד באופן אחד רק במקום אחד שינה ומזה תבין ותדע שמ"ש בסוף הענין כאן בכל מקום מקדים בריאת שמים לארץ. זה צ"ע וסותר מ"ש תחלה פעמים כו'. ובירושלמי גורס גם בסוף הענין פעמים שמקדים שמים וכו'. ומה שכפל מאמר של שמים וארץ עוד הפעם. הוא מפני שכל המאמר בכל מקום הוא מקדים. הוא העתקה ממקום אחר והביאו בשלימות. וכל הענין הוא בריש המכילתא. אלא דשם הוא בשינוי מעט. ויתכן שע"כ אמר כאן גם אצל שמים וארץ בכל מקום כמו אצל כל האחרים. דרך אגב ושיגרא דלישנא. שלא רצה לשנות הלשון:

וזכרתי את בריתי יעקב. וס"ד ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור: