מהרש"ם חלק ג רצב

בן הג' פמ"א שנדפס בתשו' רח"כ בסופו בקונ' שאלת חכם

) אך בעיקר דינו של הד"ח תמהני שלא הביא דברי הע"ש וסמ"ע ובאה"ג סי' קכ"ח דלפי מה שנוהגים בבע"ח עכו"ם להתפשר עם הבע"ח ולהרחיב זמנים גם מי שקנה השט"ח מיד המלוה מחויב להתנהג נגד הלוה כן וא"כ גם אם נראה לעין שהי' מתפשר עמו בפחות דינא הכי ובשע"מ לחו"מ שם צידד בתחלה דהסמ"ע מיירי בפורע חוב ולא בדרך קניי' אך שמדברי באה"ג מפורש דגם בקנה דינא הכי והעלה דדוקא בקנה מעכו"ם דינא הכי ולא בקנה מישראל ואני בתשו' לאוזיראן ביארתי הדברים היטב בטעמן ונימוקן ואכ"מ ועכ"פ בקונה מעכו"ם דינא הכי וצע"ג על הד"ח שלא העיר כלל בזה אבל גם בגוף תקנ"א שהביא בעט"צ הנ"ל יש להעיר דלפמ"ש הרמב"ם פ"ב מממרים ה"ו והלכה ז' דכל תקנה שאין רוב הציבור מקבלים בטלה א"כ לפי המנהג בזה"ז בטלה התקנה אבל כבר הביא הכ"מ דעת רש"י דאם בתחלה נתפשטה גם אם אח"כ אין נוהגין בה התקנה קיימת ועמ"ש בחיבורי בקת"ע לסי' רל"א אות ל' בזה ואח"ז ראיתי בשו"ת זית רענן ח"ב יו"ד סי' כ"ג אות ד' שהוכיח בראיות דהעיקר כדעת רש"י הנ"ל והוכיח מרש"י ע"ז ל"ו דמספק תולין שנתפשטה מתחלה בכל ישראל גם אם עכשיו רואין שלא נתפשט ע"ש באורך ואני מצאתי גם בתשו' מהריב"ל ח"ד סי' ד' דאם כבר פשטה התקנה גם אם רואין אח"כ שא"י לקיימה צריך התרת ב"ד דוקא וכל זמן שלא התירוה ב"ד התקנה קיימת ויש לעיין בדברי פסקי מהרא"י סי' קע"ז שממנו מקור הדין ברמ"א סוסי' א' שכ' וז"ל דמה לי בטלוה בסוף ומה לי לא קבלוה מעיקרא וכה"ג כ' ראבי' במרדכי פ"ק דב"ב עכ"ל והובא גם בפר"ח בקו"א ובד"ח על הרא"ש פ"א דחולין ואולי התם בבטלוה בפירוש בהסכמת המתקנים

ועכ"פ לדינא נראה דאם הי' הלוה בעיר יש לדון כפי התקנה ולא ישלם רק כפי שנתן אבל בנ"ד באם שהי' המכירה ברשות ב"ד והתראתם בכה"ג אין לדין כפי התקנה ומה שנתכוין הקונה לנקום נקם מצד שנאה אין לדון על דברים שבלב אך לפמש"ל בשם בהפמ"א ומהרמ"ל אין לדון בטראטען כפי התקנה כלל ומצאתי בשאי"ע ח"א סי' ל"ט שפסק דבקנה שט"ח מעכו"ם גובה כל דמי השט"ח גם בשילם פחות ודוקא אם הלוה העני או ברח שנתיאש העכו"ם מהחוב פסקו האחרוני' לשלם רק כפי שנתן להעכו"ם וגם בחוב בע"פ פטור מלשלם כלום או עכ"פ כמה ששילם זה לעכו"ם ע"ש. סי' רפ"ה להרב הגדול מו"ה נפתלי הירץ טירהויז נ"י אבד"ק וואלאטשיסק במדינת רוסיא

מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו באשה א' ממחנהו שזה כמה עזב אותה בעלה ונסע לאמעריקא ולא רצה לשלוח לה גט וכראות האשה כי צרה ל כתתה רגלה וסיכנה א"ע ונסעה לאמעריקא והשיגה שם ג"פ מבעלה והמסדר שלח מכתב למעכת"ה ע"י הבי דואר מק' מאנטיראל באמריקא ושם כתוב לאמר שקיבלה האשה צפורה בת צבי הירש הכהן ג"פ מבעלה חיים דוב והנה. האשה נקראת ציפרה בפ"כ ולא צפורה וגם אבי' הי' נקרא לתורה צבי ובפ"כ רק הירש ולא שני השמות ביחד (והביא דברי הט"ג שכתב בש"נ אות צ' דאם כתב על ציפרה צפורה פסול ורו"מ הוסיף שכן מוכח מדברי הרשב"ץ שבב"י סי' קכ"ח בתונס שכתב תנס דפסול ואף שהיתה באמעריקא כמה חדשים מ"מ לפי דבריו גם שם קראוה ציפרה ועוד דכבר הובא באחרונים בשם שו"ת פנ"י דכל שסופה לחזור למקומה מחויבים לכתוב שם דירתה מפני הלעז עכת"ד

] והנה בודאי השם ציפרה וצפורה הוי שינוי השם כמ"ש הט"ג וע"ע בג"פ סי' קכ"ט ס"ק י"ד בשם רשד"ם וס"ק קי"ט בשם ראנ"ש ורא"ם וגם בתשו' רלב"ח סוסי' קל"ב תשו' המבי"ט בענין שם גזול גאזילה ובסוסי' קל"ג מ"ש הרלב"ח על דבריו ואין שום צד להקל ואף דבאמת לפמ"ש הט"ג דשם ציפרה הונח על שם ציפור ובלשון תרגום הוא ציפרא וע' פ"ת שם ומבואר במ"ש הט"ג בשם הרב מו"ה יעקל דלכן כותבין מלא וא"ו לרמז שהוא מלשון צפור ונראה מדבריו דבתורה שנכתב חסר אינו מענין צפור והמעיין במד"ר שמות פ"א ומצא דצפרה אשת משרע"ה נקראת צפרה לפי שמיהרה א"ע כצפור אבל בכ"ז הוי שינוי במבטא וע' בירושלמי פ"ה דגיטין ה"ג גזר דין נפיק ציפור בת אבשלום וכו' ובצי"ר שם תמה על שם ציפור שיהי' שם אשה ואולי צ"ל ציפורה ע"ש

] ולכן יחקור נא רו"מ מהמסדר ע"י מכתב אולי יכתוב שהי' ט"ס בהמכתב ויהי' נאמן בזה וע' בב"ש ש"א אות ג' וט"ג ס"ק כ"ו ובשו"ת בר"א חאה"ע סי' ק"ה באורך ותבין וע' בתשו' הרא"ש שהובא בטור א"ע סוסי' קנ"ב דמוכח ג"כ כן אך דהתם מיירי בב"ד של ג' ואולם אם א"א בזה או שנכתב כן גם בהגט יחקור נא רו"מ על שם העריסה על שם מי נקראה ואולי ע"י המצבה יוודע שם האשה שנקראה על שמה ובאם שהי' שם העריסה צפורה אף שאח"כ נקראה צפרה י"ל דל"ה כנשתקע שם צפרה כיון ששניהם על שם צפור וכמש"ל ועדיפא מהא דנחמה נהמא שהובא בב"ש ש"נ אות נ' ובט"ג ס"ק א' בשם מהרי"ט וס"ש וע"ש בט"ג סק"ה במ"ש בשם ב"ש אחרון בשם מנוחה ונוחה להקל אם כתב רק מנוחה והט"ג השיג עליו ובשו"ת נא"ד מסי' א' עד סי' ז' יש אריכות ופלפול גדול בענין זה וע' בס' ד"ח שתי' כן דברי ב"ש אחרון ומסיק להקל בדיעבד אך דהתם הנקודות שוות משא"כ בנ"ד אבל מהא דנחמה נהמא שכתב הס"ש דכיון דלא נמצא כתוב שם נהמא לא דמי לגרשם גרשון ויש להקל דיעבד משום דמתחלף אות ח' לה"א א"כ בנ"ד שאין שינוי רק בנקודות וכן דרך שינוי מלשון הקודש לתרגום ושניהם מורים על צפור מסתבר דיש להקל בשעה"ד ועיגון כהא דנ"ד ואולי גם הב"ש מודה בזה דנראה יותר דשם צפרה שלא נמצא בשום מקום שרשו משם צפורה אלא דנשתנה בלשון המבטא בהנקודה ואם יסכימו עוד ב' רבנים מובהקים וגם רו"מ גם אני אצטרף עמהם להתירא במקום עיגון כזה

ומ"ש עוד מכח מ"ש שם אביו צבי הירש הנה ודאי גם בנקרא בשעת מילה בשני השמות יש לכתוב צבי המכונה הירש כדמוכח מדברי הב"ח וג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ד וכ"ה בשו"ת תועפת ראם חיו"ד סי' י"א אלא שלא הביא דברי הב"ח וג"פ הנ"ל אבל בדיעבד כיון דהוי בשם אביו נ"ל להקל.