מהרש"ם חלק ג כג

שבסוף תה"א שהובא גם בב"י בד"ה וז"ל שער המים וכו' עיי"ש ותבין והגם שברא"י לחולין ק"ז כתב בפשיטות דמי צבע וכ"ש צבע עצמו אינו פוסל אבל במחכ"ת נעלם ממנו דברי ראב"ד ואשכול הנ"ל ואולי מיירי בנפל הצבע עצמו ולא נימוח וצ"ע

וגם מ"ש רו"מ דגם בסימנים שנימוחו אם ידוע טבען שסופן לחזור וליצלל יש להקל הוא נכון כמש"ל בשם המש"ז סי' ק"ס דזהו לאות שאינם מחוברים עם המים גוש אחד ויש סמוכין לזה מהתוס' ור"ש פ"ט דפרה מי"א הנ"ל דגבי מי חטאת נקט נשתנו ע"י שנפל לתוכן סטוס קוץ ופואה וגבי אפר חטאת נקט נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכן סיד וגפסיס ואמאי לא נקט כן לעיל ובע"כ דגבי מי חטאת בנפל לתוכן סיד וגפסיס סופן ליפול למטה ויצללו המים מהם וכשר ודווקא ע"י סטוס קוץ ופואה שהם בטבען צובעים המים ולא יחזור ויפרד מהמים פסול

ומ"ש דכיון דלשי' הראב"ד כל פסול שינוי מראה דרבנן א"כ כיון דיש ספק אם הקרייד הוא מן ז' סימנים והוא נתר כדעת ב"י סי' קצ"ט או שאינו נתר כדעת הפרישה והוא מין טיט ורגב אדמה א"כ הוי סד"ר ולהקל. יש לפקפק די"ל דהוי כספק חסי"ד וגדולה מזו כתב הרדב"ז ח"ג סי' תפ"ה דכל ספק פלוגתת הפוסקים הוי סחסי"ד ועיין בתומים סי' ל"ד סוס"ק נ"ז ואף דלא קיי"ל כן כמ"ש בפתיחת הדע"ת אות ל"ג ובמה שהבאתי שם מדברי הש"ג פ"ד דע"ז מצאתי אח"ז בד"מ י"ד סוס"י רמ"ו שתמה עליו ובמק"א כתבתי די"ל קו' הד"מ מהא דקיי"ל תיקו דרבנן להקל דשא"ה דהש"ס עצמו מסופק בזה משא"כ היכי דהפוסקים נחלקו אבל בנ"ד שהפלוגתא היא במצאות הדבר מהו הקרייד י"ל דלכ"ע הוי סחסי"ד וגדולה מזו כתב הש"ך סי' ק"ד ס"ק ד' דגם בבעיית הש"ס אם פוגם הוי כעין סחסיי"ד

וגם מ"ש רו"מ מהא דספק בדין לא תכריע החזקה עמ"ש בחיבורי דע"ת שם ואח"ז מצאתי בתשו' ברכת יוסף חא"ע סי' ע"ז שהביא כמה ראיות דלא כהשפ"ד ולפמ"ש בדע"ת שם בשם המשל"מ דהיכי דהפלוגתא בדבר אם הודה או מחל הוי כספק בגוף המעשה ומהני החזקה להכריע עיי"ש ה"נ י"ל בנ"ד דהספק בטבע הקרייד מהו הו"ל כספק בגוף המעשה דמהני שפיר החזקה אבל יש לפקפק כיון שהספק הוא בכלל המין שבכל העולם מה יועיל חזרתו של זה ומ"מ צ"ע להקל כמ"ש

ומ"ש מדברי הר"ש פ"ב דמקוואות דהיכי דיצאה מטומאה של תורה לא מיקרי חז"א גם לגבי דרבנן ועפי"ז העיר דבנ"ד דפסול שינוי מראה רק מדרבנן א"כ יצאה האשה מחז"א גם לדרבנן כבר כתבתי בפתיחת חיבורי דע"ת אות ל"ב להוכיח מהא דחולין י' טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ וכו' העמד טמא על חזקתו והתם ג"כ רק טומאה דרבנן כמ"ש הב"י סי' קצ"ט וכבר תמה בישוי"ע יו"ד סי' ר"א ס"ק י"א מזה ע"ד הר"ש הנ"ל ובעכצ"ל דכוונת הר"ש רק היכי שיש ב' מיני טומאות חדא דאורייתא וחדא דרבנן וכיון דטומאה ראשונה אזדא לה ובאנו לספק אי מחתא טומאה האחרת שהוא דרבנן אזיל לי' חז"א אבל היכי שגם גזירת חז"ל הוא דלא נפקא מטומאה ראשונה בטבילה כזו שפיר מיקרי חז"א ע"ש

והנה כתב לי הרב מו"ה יהודה ליב ליכטענשטיין אבד"ק בעטלעהען בארץ הגר מהש"ס דשבת דף קמ"ד ב' דאר"ח תרדין שסוחטן ונתנם במקוה פוסלות המקוה בשינוי מראה והא לאו בני סחיטה נינהו אלא כיון דאחשבינהו הו"ל משקה ופוסלת ור"פ אמר דלעולם לאו משקה אלא משום דכל שאין עושין ממנו מקוה פוסל המקוה בשי"מ וכן רבא ס"ל דמה"ט גם מוחל פוסל המקוה בשי"מ ומוכח דלר"ח דווקא משקה פוסל בשי"מ ולר"פ ורבא גם אם אינו משקה פוסל אלא דמ"מ י"ל דדווקא דבר לח פוסל אבל כבר כתבתי לעיל דצבע שנפל למים ונימוח פוסל בשי"מ. סי' י"ד ב"ה ו' מ"מ ר"ח אב תר"ס להרב המאה"ג וכו' מו"ה יודא ליכטענשטיין נ"י אבד"ק בעטלעהען באונגרין

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם יש להקל במעיין שנשתנו מראי' ובתשו' ב"ש ח"ב סוס"י ס"א מיקל בפשיטות ורו"מ פקפק עפי"ד מהרי"ט בשניות סי' י"ח לפקפק במעיינות שלנו אם יש להם דין מעיין – והנה בגוף דברי המהרי"ט כבר האריך בתשו' נט"ש חיו"ד סי' כ"ג והעלה דגם מהרי"ט לא החמיר רק היכי דבעת החום יגרע נטפי מים לגמרי ונתייבש המעיין אבל אם המים נובעים תמיד אין חשש כלל וגם אם הוא בצד נהר שאינו פוסק יש להקל בכה"ג עיי"ש ועיין בברכ"י בשיו"ב סי' ר"א אות י"א הביא בשם מהר"מ בן חביב וגו"ר להקל במעיין שבצד הנהר וזהו דלא כשו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' רי"א שהחמיר בזה וע' רש"י חגיגה כ"ב

אך לפענ"ד לפי המבואר ברשב"א דטעמא דאין שינוי מראה פוסל במעיין כמו דאין השאובים פוסלים בו א"כ כיון דאנן קיי"ל. להחמיר בשאובין במעיין בדאפשר לתקן בלא טרח כדעת מהרי"ק כמ"ש רמ"א לעיל ס"מ ה"נ יש להחמיר לענין שינוי מראה ורואה אני הדברים ק"ו דהא בשאובין הוא רק מדרבנן ואפ"ה מחמירין מכ"ש לענין שי"מ שדעת המבי"ט בק"ס ולבוש דפוסל מה"ת וכן נראה מדברי הנימוק"י יבמות פ' הערל בשם הרמב"ן דכל שהמ"פ שינו מראי' פוסל מה"ת יע"ש ברשב"א דף פ"ב בזה ואף שדעת הראב"ד בבעה"נ והובא בב"י ותוי"ט פ"ז דמקוואות שאינו אלא מדרבנן וכ"נ דעת רש"י במכות ג' ע"א ד"ה לא וכו' כמ"ש בתשו' אחרת מ"מ אין להקל יותר מבשאובין – והן אמת דבגוף חומרת הרמ"א שנמשך בדין שאובין אחר דעת מהרי"ק מצאתי בתשו' אבקת רוכל להב"י סי' ס' שהביא דברי מהרי"ק במ"ש דאיכא ב' פוסקים מחמירים והוא דעת המחמיר שבמדרכי והר"מ חסדאי והוא השיג דגם הדיעה שבמרדכי הוא הר"מ חסדאי ולית מאן דחש לדעת יחיד נגד כל הראשונים ובסי' ס"א חזר והאריך בכמה ראיות בזה עיי"ש ולשי' אזיל בב"י ומ"מ בדאפשר לתקן בלא טורח אין