מהר"ם על פסחים יב.

בתוס' ד"ה אלא אמר רבא וכו' וא"ת אחד אמר בג' ואחר אמר בה' אמאי עדותן בטלה וכו' אע"ג דפריך רבא ואנן ניקום וניקטול מספיקא וכו' ולא אמרינן האי דקאמר בג' בסוף ג' והאי דקאמד בה' בתחלת ה' צריך לחלק דהכא לא מתרצינן דברי העדים אלא אפי' האי דקאמד בג' בתחלת ג' והאי דקאמר בה' בסוף ה' אפי' הכי יכול עדותן להתקיים ודוק והא דקאמרי התוס' בקושיא האחרת אילו דייקת בהני סהדי דלמא האי דקאמד בג' בסוף ג' צ"ל דרצה לומר אילו שיילינן אותם ואמרו בפירוש כן דמספיקא לא קטלינן: