מהר"ם על מכות יב.

גמ' ורמי מעשר אמעשר דתניא וכו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אילן שהוא עומד וכו' ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים כצ"ל:

בא"ד תימה דבשלהי כיצד צולין אמרי' דגגות לא נתקדשו וא"כ מעשר שני אין אוכלין על האילן כצ"ל. ר"ל משום דעל דאילן דהוי כמו על גג הבית דאין בו קדושה ותירץ דאיירי דענפיו מועטין וכו' ר"ל ולא חשיב גג:

בא"ד עוד י"ל דמיירי בענפיו מרובים וכו'. צ"ע על כוונת התוס' דמתחלה מאי מקשו ולבסוף מה תירצו דאם ר"ל דבקושיא הוה ס"ל דעל האילן כשענפיו מרובין הוי כמו על הגג וכשם שלא נתקדשו הגגות ה"נ לא נתקדשו על האילן א"כ מאי תירץ לבסוף במ"ש ואויר ירושלים כירושלים ויש ליישב דבתירוצא בתרא קאמר דעל האילן אפי' שענפיו מרובין נקרא אויר ירושלים ואויר ירושלים נתקדש כירושלים עצמו ודוקא על הגגות שעל גבי הבתים לא נתקדש אבל האויר שעל גבי האילן נתקדש אפילו עד לרקיע וק"ל: