מהר"ם על עירובין כא.

בתוס' ד"ה אחד משלשת אלפים וכו' וגם סובר דוכל בשליש עפר הארץ שליש היינו אמה והוא עצמו וכו'. נ"ל להגיה לפי גירסת תוס' שלנו שהוא עצמו וכו' ודו"ק אבל מצאתי בתוספות ישנים גירסא אחרת וזה נוסחה וגם סבר דוכל בשליש עפר הארץ היינו שליש אמה והוא עצמו וכו' וזה נ"ל עיקר והפשט פשוט לפי גירסא זו וק"ל: