מהר"ם על חולין לו:

תד"ה אלא שאין מכשירין המ"ל דאתכשר במים מחוברים וכו'. ר"ל שנפל הבשר באמת המים שבעזרה המחוברים בקרקע ולא היה צריך לשנויא דמשני כגון שהיתה לו פרה של שלמים וכו' שבאו עליה המים המחוברים שבנהר בעודה חיה:

ד"ה וכי תימא תירגמא אדם וכו' עיקר דיוקא לאו מדקתני משקי ביו"ד וכו' כצ"ל:

ד"ה ועדיין משקה טופח וכו' דלא משמע הכי מדנקט והעבירה בנהר וכו'. ר"ל דמשמע דבעי דוקא שיתכשר במים המחוברים שבנהר דאל"כ ל"ל דשני בכה"ג:

ד"ה עצים ולבונה וכו' וא"ת ומשקה בית דמטבחיא אמאי דכן כצ"ל. ור"ל משקים של מזבח: