מהר"ם על חולין קלח

בתוס' ד"ה אלמא מתנה דכהן וכו' כמו לא זבני וכו' טעמם של התוס' דמפרשי הכי משום דהא גמרא אהא דקתני מתני' דכי שייר המוכר חייב והלוקח פטור אתא לפרש ולומר דמשום הכי הלוקח פטיר משום דאמר לא לקחתי מתנותיו של הכהן על זה צריך להביא מההיא מתני' דמכור לי בני מעיה וכו' דהלוקח אינה קונה מתנותיו של כהן וכדאמר ה"נ כו' הלכך שייר המוכר חייב דאמר ליה לוקח כו' אלא הא דמסיים בסוף דאמר ליה מוכר מתנה דכהן לא זבני לך לא א"ש משום דאינו דבר והפוכו של מעלה דאדברי דלוקח קאי וגם לישנא דזבני לא יתיישב אמוכר וק"ל: