מהר"ם על חולין קיז.

ד"ה מנא הני מילי וכו' ולא מפליג דאפילו חלב קדשים קלים וכו'. ר"ל דבחלב קדשי קדשים לא צריך קרא דפשיטא דיש בו מעילה דהא מחיים הוה בהו מעילה בקדשי קדשים ובשלמים בבשר פשיטא דאין בו מעילה דהא נאכל לבעלים ואי אית בהו מעילה על כרחך בחלב ובאימורים הוא דאיכא:

בתוס' ד"ה אמר ר' ינאי וכי' ועוד י"ל דרבי ינאי דהכא אסמכתא בעלמא היא דהא במעילה בפ' קדשי מזבח וכו' ופריך והא קרא קא נסיב. ר"ל דשם פריך נמי מהא דתניא כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה ומשני נמי מדרבנן ופריך עלה והא קרא קא נסיב:

ד"ה הוא לפני כפרה וכה"ג דחיק לאתויי וכו' כן צ"ל:

[בא"ד] ומייתי ראיה מר' יוחנן וכו' יצאו מידי מעילה דבר תורה. פי' משמע מדרבנן יש בהן עדיין מעילה:

בא"ד ואי מדרבנן אמאי. פי' לא פריך אלא אמעילה שניה שמצד קדושת בדק הבית ומאי קושיא דלמא דרבנן היא דהא אשכחן מעילה דרבנן בדם ובקדשים שמת:

[בא"ד] ומשני ראוי למעול בו שתי מעילות. מדברי התוס' משמע דאינהו מפרשים הא דמשני התם ראוי למעול בו שתי מעילות הוי פירושו שמשני דאה"נ שיש בו שתי מעילות משום דהא ראוי לחול עליו שתי מעילות חדא דאורייתא וחדא דרבנן:

ד"ה ולא והרי תרומת הדשן וכו' ויש לומר דמתני' דהתם וכו' אבל קודם מועלין וכו'. פי' משעה שהגיעה שעת תרומת הדשן אבל קודם זה לא כמו שכתבו התוס' בס"ד שקודם זה וי"ל דאשכחן טובא דהא דשן אין מועלין בו עד שעת הרמה וכו':