מהר"ם על חולין קז:

בגמ' אמר רב פפא בשלמא דרב ורבי יוחנן לא קשיא וכו'. הלשון מגומגם דאין זה שיטת הגמרא ויש מוחקים כל זה וגורסים ורבי יוחנן אמר מברך על כל פרוסה ופרוסה ולא פליגי הא דאיכא אדם חשוב וכו':

ברש"י ד"ה אלא בתפיסה אחת וכו' בכרך אחד. פי' ונוגעים זה את זה:

[שם] תפיסה אחת ס"ד הא בלא שלחן וכו' נמי אסור. פירוש שצרר במטפחת אחת בשר וגבינה כשנוגעים זה את זה הוא אסור כדתני במתני' ואין דין זה תלוי בשלחן שאוכלין עליו ופירוש כעין תפיסה אחת עיין בתוספות שרש"י לא פירש בזה כלום:

בתוס' ד"ה כעין תפיסה אחת ואם יש דבר מפסיק וכו' ולפיכך נוהגים וכו'. פירוש אפילו כשמכירין זה את זה לפי זה הא דקאמר ולא אסרו אלא בתפיסה אחת ר"ל ולא אסרו אפילו כשמכירין זה את זה אלא בתפיסה אחת ולא קאי אזה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום ותניא נמי הכי מייתי מרישא דברייתא דמדקתני זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום משמע שלא התירו אלא בשבאין משני קצווי עולם ולא מכירין זה את זה אבל לפי הי"מ שכתכו התוספות לפי מה דמסיק בגמרא כעין תפיסה אחת דהיינו מכירין זה את זה אתי הברייתא בפשיטות טפי דה"ק זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום ר"ל כיון שאין מכירין זה את זה מותרים ולא אסרו אלא בתפיסה אחת ר"ל כשמכירין זה את זה: