מהר"ם על ביצה כה.

בגמ' בד"א ביוני שובך ויוני עליה וכו' וצ"ל דכל זה מיירי ביונים קטנים שלא פרחו דאל"כ אסורים משום צידה וכדאיתא לעיל בברייתא (ביצה דף כ"ד) הצד יוני שובך ויוני עליה חייב ועיין לעיל בתוס' (ביצה דף ט') ד"ה אין מוליכים וכו':

ברש"י ד"ה חוץ לתחום אסורים וכו' עד טעם אחר נראה לי וכו' בספר הכמת שלמה מוחק כל זה ונתן טעם לדבריו משום דטעם זה הוא לפי דעת התוס' שכתבו דטעם דכדי שיעשו הוא דנזרינן שמא יאמר לנכרי להביא אבל לרש"י לא הוי אלא מטעם כדי שלא יהנה ממלאכה י"ט ולא ס"ל דגזרינן שמא יאמר לנכרי להביא:

ד"ה מאי קמ"ל דרך ארץ או איסור וכו' לא ירענא למאי נקט רש"י השתא טעמא דדרך ארץ דהא לפי משמעות סוגיית הנמ' משמע דהשתא ס"ד דאיסורא יש בדבר משום דיש בה איזה סימן טריפות ולאפוקי מרב הונא דאמר בחזקת היתר עומרת משנשחטה עד לבסוף דמסיק אלא רמי בר אבא אורח ארעא קמ"ל וק"ל: