מהר"ם על בבא מציעא פב.

ד"ה לא דכולי עלמא לית להו דשמואל וכו' וקשה דלפי גירסא זו אמאי לא קאמר הכא כולי עלמא אית להו דשמואל וכו'. ר"ל דבשלמא לפי גירסת רש"י דשמואל איירי בדלא פירש לא מצי למימר כ"ע אית להו דשמואל ופליגי בדפירש רוצה לומר שהתנה עמו בפירוש שלא יפסיד לכל החוב באבדת המשכון דאם איתא דבלא פידש מפסיד כל החוב לכולי עלמא א"כ בפירש נמי נהי דלא מפסיד כל החוב מכל מקום מה שכנגד המשכון מיהא יפסיד ואמאי קאסר ר"א ישבע ויטול מעותיו דמשמע דאפי' מה שכנגר החוב אינו מפסיד אבל לפי גירסת ר"ח ור"ת קשה:

בא"ד וי"ל דסברה הגמרא דאי בדפירש מפסיד כל החוב בדלא פירש נמי מפסיד מה שכנגד המשכון דמה שכנגד המשכון כפירש דמי. ד"ל אבל השתא דכולי עלמא לית להו דשמואל אפי' בדפי' אינו מפסיד כל החוב סברא דבסתם אינו מפסיד אפי' מה שכנגד המשכון דלא תפיס ליה למשכון כלל אפי' בדשוי בשביל שיפסיד החוב באבדת המשכון כן משמע בתוס' מסכת שבועות דף מ"ג ודף מ"ד ע"ש:

בא"ד ואע"ג דרב פליג עליה דהא בפ' הזהב וכו' ובשבועות מדמי פלוגתא דרשב"ג ורבנן לדשמואל ר"ל שמע מינה דרב דפליג על שמואל בערבון פליג עליה נמי בהא דהלוהו על קתא דמגלא וא"כ פלוגתייהו לענין איסורא דמי שפרע איתמר וקי"ל כרב באיסורי זה אינו קושיא דהא הכי נמי הא דשמואל לענין דינא איתמר וקיימא לן כשמואל בדיני וכו' כן הוא המשך דברי התוס' ודו"ק: