מהר"ם על בבא קמא מח.
Maharam on Bava Kamma 48a · מהר"ם על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →ד"ה אע"ג דאמר מר וכו' וי"ל דה"ק וכו'. ר"ל דבקושית התוס' הוה ס"ד דלא ילפינן מאיש בור ולא שור כי אם פטורה דבעל השור ולא פטורה דבעל חצר לכך הקשו התוס' דלמה ליה לאתויי קרא דאיש בור וכו' דכ"ש אי לא הוה ממעטינן שור שהיה ראוי לפטור את בעל החצר וכו' אבל בשינויא תירצו התוס' דמאיש בור ולא שור בור היה ראוי לפטור כל אדם אפילו בעל החצר ולכך א"ש דמייתי קרא דאיש בור וכו' דה"ק ואע"ג דאמר קרא איש בור וכו' ואם כן היה ראוי להיות פטור גם בעל ההצר מהאי קרא וכך צריך להגיה בתוס' וי"ל דה"ק וכו' ומתוך כך היה לנו לפטור בעל החצר דה"ל למדרש שלא יתחייב שום אדם בבור שכרה שור וכו':
ד"ה איש בור וכו' וא"ת והא לעיל פטרינן בעל הגמל וכו' ע"ש בתוס' דף כ"ב: