מהר"ם שיף על גיטין ה:

גמ' ותסברא והא רבה אית ליה דרבא כו'. דא"ל מקוים היה מדלא הזכיר גט מקוים גם א"ל דהוי באותה מדינה דהו"ל לשאלו מהיכן ולזה א"ל ג"כ דהוי מבבל ושם בקיאין כדבסמוך:

בהא דכיצד יעשה יטלנו כו' אם הלכה כר"מ בהא דכל המשנה כו' גם משמע לעיל דרבה ס"ל כוותיה דר"מ מדלא תקנו בפנ"כ משום לשמה וכי אתי למיגזייה מאי הוי ע"ש בפרש"י בכל זה עיין ברשב"א באורך: ובהא דאשה כשירה להביא את הגט ולא קאמר קרוב בפרט לגירסת הספרים כשירה להביא גיטה עיין ברשב"א בזה באורך. גם אם הלכה כרבה או כרבא ע"ש באורך:

גמ' וכ"ת אעביד לחומרא נמצא כו'. ולקמן אתקין ר"ג שיהיו העדים תותמין כו' אתקין רבא בגיטא מיומא דנן כו' וכן כמה חומרות שהחמירו האחרונים עיין בתרומת הדשן שהעיר בזה:

ברש"י בד"ה משום דלא אמר כו' ובפני נכתב כו'. כמו שאמר יטלנו ויאמר וק"ל:

בתוס' בד"ה והא קי"ל דאין עד כו'. בהרשב"א יישב הגירסא דמשמע בעד נעשה דיין כו' לגמרי קאמר בכל מקום:

בתוס' בד"ה הכי גריס ר"ת. שללו גירסת הרשב"א ועיין לעיל (גיטין דף ג' ע"א) דקאמר התם אשה לא מהימנא ולא קאמר התם קרוב לא מהימן כו' ואפ"ל דנכלל בהתם בעל דבר לא מהימן כו' דאין קרוב יותר מזה:

בתוס' בד"ה כיצד יעשה כו' ולר"מ כיצד יעשה קודם נשואין כו'. ולא ניחא להו כפשוטו שתהיה גרושה להנשא לאחר אפשר דנכלל בקודם נשואין ואפ"ל דלתקן מכאן ואילך הול"ל תטול גט גם מבעל הלזה השני דפשיטא דצריכה גט ממנו דקידושין תופסין כיון דמגורשת מראשון מדאורייתא מיהו התנא לא קאמר רק כיצד יעשה לא תעשה:

בתוס' בד"ה יטלנו כו' וה"ה לאחר נתינה בתוך כדי דבור כו'. ובתכ"ד קודם נתינה נמי פשיטא דמהני וכ"ה בסדר גיטין באשר"י:

בסה"ד עושה בב"ד שליח ואומר כו'. אע"ג דנתינות הגט לאשה הוא לאחר זמן: