מהר"ם שיף על גיטין כח.

ברש"י בד"ה שאני התם כו'. צריך הסברה לפירושו ליישב קושיית ממאי דאיהו מיית ברישא כו' היאך תלאו במיית ברישא:

בתוס' בד"ה מצאו בחפיסה כו' ולא חיישינן לשאלה לענין ממון וכו'. משא"כ בל"ז דפירושו שזה היה הסימן בעצמו שהן בחפיסה אף דחיישינן לשאלה בממון ניחא דמנא ידע ששטרות בחפיסה אף ששאל החפיסה לאחרים אך השתא שנותן סימן בכלי מה בכך דלמא השאילם לאחר והו"מ להקשות דהתם נאמן בלא מגו ואילו הכא צריך מגו דוקא [מ"ש והו"מ כו' אינו מובן] ודו"ק:

בא"ד ויש ספרים דגרסי אם מכירו כו'. גירסת אם משמע דקאי אגט שמכיר הגט מדלא קאמר ומכירו אבל ומכירו יש לפרשו אגט ג"כ כמו אם מכירו:

בא"ד אבל מה שיודע שבחפיסה כו'. או אם קים ליה בנפשיה שלא השאילו לשום אדם (ב) וק"ל:

בתוס' בד"ה הא ר"מ וכו'. מת אידך פירוש יבם שני: