מהר"ם שיף על חולין קי.

גמ' במעלי יומא דכיפורי. השמיענו בזה דהאידנא דהיתירא שכיחא ולא הוי בשר שנתעלם כו'. או לרבותא שדרך לאכול בשר עוף ודגים כדלעיל סוף אותו ואת בנו מ"מ ידע שבסורא אין הישראלים אוכלים הכחל ומישראל הם שמעובדי כוכבים למה ישדוהו:

גמ' יאוש בעלים הוי כו'. וא"ל דלמא יאוש שלא מדעת כו' כיון דנתקלקלו כ"כ אם יראה לא יחשוש מסתמא לקחתו שאין שוין מידי ואפקרינהו ודאי ול"ד ליאוש שלא מדעת או כיון שזמן מרובה הניחם כאן עד שראוי לרקוב ודאי אין חושש בהן:

ברש"י בד"ה ורב ששנה לכם בבבל שאסור כצ"ל:

ברש"י בד"ה מתוך פלפולו כו' כשחזר ושנאה לפני ר"ח כו'. ר"ל כשלמד אח"כ דין זה מר"ח שנה לו ר"ח סתם וסמך על המבין כו':