מהר"ם פדואה קי
Maharam Padua 110 · מהר"ם פדואה · free full Hebrew text
Open in the reader →להחזירה לפלגשו כדי לקיים פריה ורביה כי שהה עם אשתו י' שנים ולא ילדה והבן הראשון שילדה לו פלגשו טרם שהשיאה מת ואין לו עוד זרע והוא רוצה עתה להחזיק פלגשו בטהרה שתטבול כמנהג הכשרות וברצון אשתו ע"כ: תשובה הלא לדעתי ברור הוא שאין כאן בית מיחוש לדמות נדון זה למחזיר גרושתו דדוקא היכא דאיכא קדושין או קול של קדושין מראשון יש לחוש לזה כדאיתא בסוף גטין מגרש ראשון ונשא שני אבל לא יגרש שני ונשא ראשון דיאמרו מחזי' גרושתו מן האירוסין כו' הואיל ויש קול מקדושי ראשון אבל בנדון זה דליכא קלא דקידושין לא דאלו היה קול של קדושין או חשש קידושין האיך נשא' לאיש בלא גט ובודאי משום שהיתה פלגשו בראשונה אין שייך לאוסרה עליו דהא אפילו אם היתה מקודשת לראשון וגרש' וזנתה אחר כך עם אחר אינה נאסרת מחמת זנות זה על בעל' הראשון דהוויי' ואישו' כתיב בפרשה כדאיתא בפרק קמא דיבמות וכן פסק הרי"ף הוא הדין להיפוך אם לראשון לא היה בה כי אם זנות ולא הווייה ואישות שאז נישואי השני אינם אוסרים עליו אחר גירושין דהוויי' ואישות כתיב היינו שהראשון גרשה בגט שהיתה אשתו מקודם וקל וחומר הוא דהא תנן ביבמות נושאין על האנוסה ועל המפות' האונס והמפת' על הנשוא' חייב כו' אם כן אנו רואין דבעריות יותר מלתא היא אם מעשה הראשון הוא דרך נשואין והשני דרך זנות מן ההפך אם הראשון הוא דרך זנות והשני דרך נשואין ובנדון זה אנו מתירין אפילו אם הראשון דרך קידושין כל שכן להפך ועוד הלא בקטנה שמאנ' ואחר כך נתקדשה לאחר וגרשה מותרת לראשון כדתנן ביבמות בפרק בית שמאי ומסתמא מיירי אפילו אם בא עליה בראשונה בקטנותה קודם שמאנ' ואז לפחות חשיב בעילתו כמו בעילת זנות של גדול' ואפילו הכי אינה נאסרת עליו כאשר תנשא לאחר וגרשה רק כאשר תצא מן הראשון בגט באחרונה כדתנן שם או היכא דלא מאנה והגדיל' ואחר כך נתקדשה לאחר כאשר פסק הרי"ף בפרק בית שמאי ואף על גב דלא בעל כשהגדילה וכן כתב הרמב"ם בפרק י"ח דגירושין משום שצריכה גט מראשון מדברי סופרים כדאיתא שם ודמי לההוא דסוף גטין היכא דיש קול קידושין מראשון אבל על מעשה בעילת זנות אינה נאסרת עליו כאשר תנשא לאחר ותתגרש רק על מעשה קידושין וגירושין ורחוק לבדות מלבנו איזו תקנה או גזירה שלא מצינו בתלמוד. אכן אשר שאלת להתירה לו להיות פלגשו כבראשונה משום פריה ורביה הלא יותר נ"ל להתירה לו דרך קדושין ולא לחוש לתקנת ר"ג שלא לישא שתי נשים דהא רשב"א שהוא רבי שמעון בן אברהם בתשובותיו סימן ר"פ אמר שלדעתו לא תקן ר"ג במקום מצוה כזה ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה וכן כתב הר"מ במרדכי בפרק המדיר בעוברת על דת לגרשה בעל כרחה דבהאי גוונא לא תקן ר"ג לבטלו מן המצוה אם כן יותר נכון הוא שיקחנה בכתובה וקידושין כמנהג הכשרים מאשר תהיה לו לפלגש ויאכל בשר תמותה שחוטה ואל יאכל בשר תמותה נבלות וירא' זרע ויאריך ימי' כה אמר הטרוד מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילבוגן במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא אנחנו החתומים למטה ואתא לקדמנא כמ"ר אברהם הלוי הנקרא אברלן לווריא' והעיד לפנינו איך שמע מן גויה אחת שמה מדלינה שהיא היתה רגילה אתו בביתו ובדברה. עמו מעסקים אחרים אמרה לפי תומה אליו ושאלה אותו אנה הוא איש אחד שהוא רופא מקורפו כי שמעתי מגוי אחד אשר דרשתי אותו על חתני