מגן אברהם תקמז

שמותר לסופדו . מפני שהו' לו חדש' והמרירות קבוע לו בלבו ואינה מתוספת בשביל ההספד:

אינו בכלל זה . שהרי עי"ז פוסקים האבילות שלובשין אח"כ לבנים (ב"י):

אין קורעין וכו' . אם נקבר בי"ט אין לקרוע במועד עד אחר י"ט דההיא שעת' לאו שעת חימום ולאו שעת שמועה הוא (ר"מ לובלין סי' ע"ד) כ' רי"ט ס"ה שמע שמועה רחוקה במועד קורע ובש"כ בי"ד סי' ש"מ סל"א כתב שרש"ל וב"ח חולקין וכ"כ בכ"ה שיש חולקין:

בני אשכנז . היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כלם (מ"ב סי' ע"ב):

על חכם . ששואלים אותו דבר הלכה בכ"מ ואו' אפי' אינו יודע לישא וליתן בה [נ"י]:

נסרי' בצינעא . ואם א"א בצינעא עושין בפרהסיא, ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי נכרים לא אפי' בדלא אפשר (ת"י סי' קי"ז עסי' תקכ"ו):

אין כורתין עץ . אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא לצורך המת משא"כ ארזים שיסברו שקצצו לצורך בנין ומשמע אפי' באדם מפורסם ואפי' אין להם עצים אחרי' אסור מיהו ע"י עכו"ם יש להתיר כיון דצורך מצוה ערסי' תקמ"ג ובכ"ה כתב בשם ת"י סי' ק"י בשם הירושלמי דהיכא דא"א בע"א מותר לקוץ מהמחובר:

צדוק הדין . עבי"ד סי' ת"ג דמשמע כשא"א צ"ה א"א שבחו של מת דהא נמי מרגיל ההספד כשמזכיר שבחו וא"כ אסור לדרוש עליו אלא לחכם בפניו וכ"מ בלבוש סי' תרצ"ו ומכ"ש בי"ט דאסור ונ"ל דאין בזמנינו דין ת"ח שיודע הלכה בכ"מ כמ"ש מהרי"ו עס"ט: