מגן אברהם תצה

כל שאסור לעשותו אסור לומר לעכו"ם לעשותו (ב"י וערסי' תקמ"ג): חוץ ממלאכת אוכל נפש . כוון למ"ש סי' תקכ"א דמותר לשלשל פירות מפני הפסד הואיל וראוים לאכילה וע' בגמ':

ויש מחמירים . ומה"ט יש לבשל פירות היבשים קודם י"ט שהם טובים יותר כשנתבשלו מאתמול (של"ה):

ע"י שינוי . ומותר לכתחל' להמתין עד י"ט לעשותו בשינוי (וכ"מ סי' תק"ד) ומ"מ כ' מהרי"ל ללוש הוורימזיל"ש מעי"ט דהישני' יות' טובים וגם אסו' לדוך שקדי' בי"ט להוצי' מהם חלב כי אפשר לעשות בעי"ט אף שמפיג טעם קצת ע"כ, ואף על גב דבשאר מאכלים אם מפיג טעם קצת שרי הכא דומ' לסחיטת פירי ואף על פי שאינו דומה כלל דהתם הלחלוחית אגור בתוכו אבל השקדים יבשים הם ומרוב דכייתם נסחט המרק מ"מ בל' בני אדם שם חלב עליהם ודומה לסחיטת פרי לעשו' משקה ואסו' עכ"ל יש"ש סי' ל"ח ועסי' תק"ו ס"ח:

אסרו חכמים . מפני שדרך לעשות אותם ביום א' לימים הרבה ויש"ש פסק כדעת הפוסקים שהם דאורייתא:

אין מוציאין . אין לפרש משום שביתת בהמתו שהרי אדם עצמו מותר להוציא בי"ט אלא כמ"ש הרמב"ם שאסור שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וע' סימן רמ"ו סס"ג ומ"ש דיש לאסור שביתת בהמתו בי"ט דלא כרמ"א:

ויש מתירין . וכ"פ ביש"ש פ"ד סי' ג' ופ"ה סי"ז ובסי' י"ט כ' דנולד אסור ומוקצה מחמת איסור אף על גב דבשבת שרי אא"כ דחיה בידים בי"ט אסור וע"ש בסוף ביצה:

לדבריהם . אין מדוקדק זו דהא יש מתירים בי"ט מוקצה ונולד אלא שרמ"א ס"ל שעכ"פ הנוהגין היתר במוקצה אין לנהוג היתר בנולד א"כ אין לטלטל עצמות שנתפרקו בי"ט:

אוצר של פירות . וה"ה פירות העומדים לסחורה:

סגי כשיאמר . ולהמתירין מוקצ' א"צ אמירה אלא בגרוגרות וצמוקים כמ"ש סימן ש"י ס"ה (ב"י סי' תקי"ח):

וא"צ שירשום . עבב"י סימן תקי"ח שהרמב"ם חולק ופוסק כחכמים שצריך שירשום, וכתב בד"מ שם ומדברי ב"י משמע דס"ל כר"א דא"צ שירשום, דקי"ל בדרבנן יש ברירה עכ"ל, ולכן פסק כאן א"צ שירשום ולי צ"ע דהא התוס' כתבו דאי' בירושלמי דחכמים ס"ל כב"ה וב"ה אית להו ברירה ועוד דהרמב"ם פסק ג"כ בדרבנן יש ברירה ואפ"ה פסק צריך שירשום אלא ע"כ אין הטעם משום ברירה אלא כמ"ש התוס' כיון דאקציה בידים חמיר טפי ובעי הכנה גמורה וכ"כ התוס' סוף בפ' דאין הלכה כר"א דשמותי הוא וכ"פ היש"ש כחכמים: ועוד נ"ל דפירות דחזו ולא חזו לכ"ע צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן נוטל למחר דאיכא למיחש דלמא שביק הרעים ונוטל היפים ומטלטל מידי דלא חזי וכמ"ש סימן תצ"ז ס"י ע"ש וכ"מ בב"י סי' תקי"ח בשם הכל בו:

ומותר להכין . קאי אדלעיל מיניה שבאוצר מותר להכין וכו' ועסי' תק"ג וססי' תקנ"ח: