מגן אברהם קסא

שלא כנגד הבשר . כגון שהצפורן גדול ועולה למעלה מבשר האצבע וצואה שם דמאיס:

וטיט היון . פי' טיט הבורות וטיט היוצרים שדבוקים מאד:

במיעוטו . אבל אם רוב היד מכוסה אף על פי שאינו מקפיד חוצץ (ב"י סמ"ק):

אין לחוש . וא"ת הא כ' בסי' קס"ב ס"ט דאם נמצא דבר על היד דטמא וצ"ל דשאני הכא כיון שהוא דבוק ביד בטל לגבי יד א"נ דמיירי הכא כשנטל מרביעית:

הטיט שתחת . פי' אף ע"פ שטיט חוצץ אפי' כנגד הבשר אין מקפידין ע"ז אבל שלא כנגד הבשר בודאי רוב בני אדם מקפידין אפי' בצואה וחוצץ אף על פי שהוא אינו מקפיד וכמ"ש בי"ד סי' קצ"ח: בשבת אסור לגרר הטיט שתחת הצפורן בצפרניו אלא ירחצנו במים (תשב"ץ סי' קכ"ב) עסי' ש"ב ס"ז:

מקפיד הוא . משמע אף על פי שהרוב אין מקפידין ובס' פני יצחק כת' דמאחר שהרשב"א מסופק אזלי' לקולא ואינו חוצץ:

היה אחד צבע . ואם הוא טבח ומוכר שומן ויש דם ושומן על ידו מבעיא ספ"א דזבחים ולא איפשטא ונ"ל דבטבילת נדה אזלי' לחומרא ובנט"י לקולא עיין ברמב"ם פ"ג ממקואות ונ"ל דה"ה בכל הדברים החוצצין:

שהדיו . ומי שכותב תדיר אין הדיו חוצץ:

גלדי מכה . ואם מצטער בנטילתו אינו חוצץ (ב"י סמ"ג וסמ"ק יש"ש):

ואפילו הוא רפוי . ובדיעבד עלת' לו נטיל' ברפוי כמ"ש בי"ד סי' קצ"ח סכ"ג ובלבד שנטל מרביעי' כמ"ש ס"א:

בשעת מלאכה . היינו בשעת לישה ולכן כ' ביש"ש פכ"ה סי' כ"א דבאיש אינו חוצץ שאין מסיר אותו בשעת מלאכתו אא"כ יש בו אבן טוב:

לכף היד . וכ"כ הזוהר פ' עקב ע' תקכ"א וברקנ"ט שם:

כדעת הראשון . ויתנה בתחלה שלא יהא חובה עליו שמא פעם א' לא יהא לו מים כ"כ עבי"ד סי' רי"ד ואם היד מלוכלך לכ"ע צריך נטיל':