מגן אבות ד:ט

כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. זאת המשנה דלגוה מסדורי תפלות ואומר כי המקיים את התורה מעוני ודוחק את עצמו בפרנסתו ומניח מלאכתו הצריכה לפרנסתו כדי לקיים את התורה בלימוד ועשיית המצות וזהו לשון המקיים את התורה יהיה שכרו ממשפטי האלהים אשר לא יעזוב את חסידיו להיות נודדים ללחם איה שיקיים אותה מעושר כי בצל החכמה בצל הכסף וזהו שאמר שלמה טובה חכמה עם נחלה כי שניהם כאחד טובים ואמר אחר כך ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה כלומר בזה יש יתרון ידיעה וכל העולם אינם יודעים זה אלא החכמים אשר יש בהם יתרון דעת שהחכמה לבדה תחיה את בעליה ולזה כשאמר הקב"ה לשלמה שאל מה אתן לך לא שאל אלא החכמה משל למלך שאמר לבולטוס אחד שאל מה אתן לך אמר אותו בולטוס אשאל את בתו וכשיתן לי את בתו יתן לי בכלל בתו כסף וזהב ומרגליות כן אמר שלמה אשאל החכמה ובחכמה יהיה לי גם עושר גם כבוד שנאמר ונתת לעבדך לב שומע אמר לו הקב"ה החכמה שאלת ולא שאלת עושר וכבוד ונפש אויביך לפיכך החכמה והמדע נתון לך ועל ידי כן גם עושר גם כבוד ונכסים אתן לך כמו שנזכר במדרש קהלת. וכל המבטל את התורה מעושר ואומר מפני עושרי הרב לא יהיה לי פנאי לעסוק בתורה סופו שיאבד העושר ההוא בענין רע ויבטלנה מחמת עניו ודוחקו לבקש פרנסתו ונמצא יוצא מן העולם בלא תורה וביום הדין אין לו טענה בבטול תורה מפני העושר שהרי רבי אלעזר בן חרסום היו לו אלף מדינות ביבשה ואלף ספינות בים והיה עוסק בתורה ולזה הוא מחייב העשירים כמו שנזכר ביומא פרק אמר להם הממונה ולשון הכתוב הוא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ונתן עול ברזל על צוארך: