מחזור ויטרי, הלכות פסח לה

ברכת תרומה.

(המצה) [הרוצה] להפריש חלה מן העיסה מברך אקב"ו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה הוא. דחלה היא עוגה וחררה. ואינה שם הפרשה (כלה) [כלל]. וחלה תרימו תרומה כת'. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה. ואין לשנות. ועושה אותו כזית שהפריש דק. ופושטו כעין חררה מדקרי ליה קרא חלה. ואחרי כן (השליכו) [משליכו] לאור. (ואחר כך מפריש מן העיסה כזית) ושורפה באש. ואפילו יש שם כהן. שתרומת חוצה לארץ אסורה למי שטומאה יוצאה עליו מגופו. (ומכאן) [ומכיון] שהוא רואה קרי אסור לאכול ואחר כך אם יש שם כהן יפריש כדי מתנה הוגנת לו בלא ברכה. שהרי כבר נתפטרה העיסה בהרמה ראשונה כדי שלא תשתכח תורת חלה ונותנה לכהן: