דין עיקור שנעקרו הסימנין ממקומם חיבורן בלחי. או נפסקה הגרגרת באמצע ברובה פסולה. ודתנן ניטל לחי התחתון כשירה. תלמודא משני לה שפיר. ואם ספק לו מתי נעקר הסימן לאחר שחיטה או לפניה פסולה. אפי' הסימן השמוט הוא שחוט. אפי' לא תפס בסימנין. דא"ר [יוחנן] יביא ויקיף: