מחזור ויטרי, הלכות מספר התרומה קט

ואם דרך בהם בדיעבד בגת או בגיגיות שלא עשה בהם ניגוב היה מתיר רבינו יעקב ואפילו דרך בה גוי היום וישראל דרך בה אחרי כן וגם המשיך היין בה, מטעם דיין שלא נתנסך לע"ז בטל בששים, או משום חמרא חדתא בעינבי, דא' רבא בתר שמא אזלינן והוה ליה מין כשאינו מינו, ואפי' לאחר שנתן בה הגרגותני מותר, מטעם סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. ורב הונא דאמר החזיר גרגותני לגת אסורה לית ליה סלק את מינו כמי שאינו, או אית ליה כאביי דאמר בתר טעם אזלינן ומין במינו הוא ואם הגיגית שהיא אסורה ומליאה ענבים דרוכים אם עדיין לא נמשך ממנה כלום טוב לפנותה בגיגית כשירה ולהמשיך (היא) [היין] שם, ולא נצטרך לטעם רבינו יעקב דאמר יין ביין בששים: