מחצית השקל על אורח חיים צב:א

(ס"ק א) וצריך כו' כ"מ בגמ' דף כ"ג דת"ר היה עומד בתפלה ומים שותתים על בדכיו יפסיק עד שיוכלו המים ואמרי' כשחוזר לאיזה מקום צריך לחזור. ר"ה ור"ח חד אמר למקום שפסק וח"א חוזר לראש התפלה ומסקי' בשהה כדי לגמור כולה דכ"ע חוזר לראש ולא פליגי אלא בלא שהה דמר סבר גברא דחוי הוא (פירש"י כשהתחיל להתפלל והיה צריך לנקביו דחוי הוא מלהתפלל הלכך מה שהתפלל אינה תפלה ויחזור לראש עכ"ל) ומר סבר גברא חזיא ותפלתו תפלה (ופירש"י אע"פ שאינו יכול להמתין (מלהשתין) עד שיסיים תפלתו תפלה ראוי' היא מה שהתפלל קודם שתיתה עכ"ל) וקי"ל כמ"ד חוזר למקום שפסק לעיל בסי' ע"ח הרי דאפי' הרגיש קודם תפלה שמצטרך לשתיתת מ"ר ומה"ט ס"ל לאידך חוזר לראש אפ"ה קי"ל דאינו חוזר אלא למקום שפסק ומה שהתפלל תחלה עלה לו. על הרי"ף דגרס הכי בש"ס עיין בב"י:

וכ"מ סי' פ' כצ"ל. והוא שכ' שם מי שברי לו שאינו יכול להעמיד עצמו מלהפיח עד שיגמר ק"ש ותפלה מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפלה ולא יתפלל כו' ואם יראה לו שיכול לעמוד על עצמו בשעת ק"ש יניח כו' עכ"ל הרי דביכול לעמוד עצמו עד שיקרא ק"ש די בזה ומותר לקרות ק"ש עם תפילין וה"ה הכא אם יכול לעמוד עצמו שיעור פרסה דהוא שיעור שיכול לגמור התפלה וכמו שכתב הב"ח דשיעור פרסה הוא קרוב לשיעור שעה ושיעור תפלה אמרינן בברכות דהוא שיעור שעה וכיון שאם ימתין יעבור זמן תפלה מותר להתפלל כהאי גונא ומדמה מ"א גדולים לקטנים לדין הפחה ובפרט בהיות תפילין בראשו: