מחצית השקל על אורח חיים צ:לו

(ס"ק לו) ארון כו' מטה דידן העשוי לשכיבה ר"ל דוק' מטה בזמן הש"ס שהיה עשוי לישיב' ל"מ קבוע דהא מטלטלין אותה למקום שצריך לישב אבל מטה דידן שעשויה לשכיבה עומדת קבוע במקום אחד:

והוכיח כן מהתו' דאית' בברכות דף ה' ע"ג תני' א"ב אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהי' לפני מטתי כו' מאי לפני מטתי אילימ' לפני מטתי ממש והאר"י א"ר ואיתימ' אריב"ל מנין למתפלל שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקי' פניו אל הקיר ויתפלל. לא תימא לפני מטתי אלא אימ' סמוך למטתי ר"ל שהיה נזהר שלא עסק בשום דבר כשעמד ממטתו עד שהתפלל. וכתבו התו' ד"ה שלא יהיה דבר חוצץ כו' ז"ל אבל מילתא דקבוע כגון ארון ותיבה אין זה הפסק אבל מטה נראה שאין זה קבוע עכ"ל וס"ל להרב"י דמ"ש התו' דמטה אין זה קבוע ר"ל מטה דידהו אבל לא מטה דידן כנ"ל והב"ח הוכיח דע"כ התו' כוונו למטה דידן דאי למטה דידהו לאיזה צורך כתבו התו' דין מטה שבזמן הש"ס שאין לנו בזה נ"מ ושבקו דין מטה דידן. ועוד איך שייך ע"ז ל' התו' שכ' אבל מטה נראה כו' משמע דמסבר' כתבו כן מדכתבו נראה. והלא מפורש כן בש"ס א"ו דהתו' נתכוונו למטה דידן שאינו מבואר דינו בגמ' וחדשו התו' מסבר' דגם מטה דידן העשוי לשכיבה מ"מ נראה דלא הוי קבוע:

דהתוספות קאי על המקשן כו' דמטה לא מקרי קבוע כצ"ל ור"ל דהתו' לא באו לפסוק הלכה כ"א ליישב קושית המקשן דלא תיקשי לפמ"ש התו' דארון ותיבה מקרי קבוע א"כ גם מטה תהיה נקרא קבוע וא"כ מאי פריך המקשן והאר"י א"ר כו' לזה כתבו התו' אבל מטה נראה (ר"ל נראה להמקשן) שאין זה קבוע ולכן שפיר הקשה ולעולם דוקא במטה דידהו וכמ"ש הרב"י:

וצ"ע דנהגו כו' דמסתמ' לא איירי בסתומה למטה ועסי' פ"ז ס"ק ד' שהבי' מ"א דברי תר"י בקיצור ולפמ"ש תר"י ליישב שיטת הגאון שם ע"כ סתם מטה שבש"ס לא היתה סתומה למטה:

ולפ"ז בעומד באמצע אין לחוש. ר"ל לדעת ש"ג הנ"ל דדוק' העומד סמוך לקיר אם אינו מפסיק שום דבר אין ראות עיניו מתפזר משא"כ כשחוצץ דבר גבוה. אבל העומד באמצע אפי' ליכ' דבר המפסיק מ"מ נתפזר ראות עיניו א"כ דבר המפסיק אינו גרעון:

ולפ"ז א"ש המתפללים לפני השטענד"ר דהעומדים סמוך לכותל אין דרך להתפלל לפני שטענד"ר רק העומדים מן הצדדים או באמצע ולגבייהו ל"ל בה אם מפסיק דבר דבלא"ה מתפזר ראות עיניהם כנ"ל:

עסי' צ"ח סעיף ד' דגם שם משמע דלא כהש"ג שכ' שם שהתפל' במקום קרבן וצריכה להיות דומה לקרבן ושלא יהיה דבר חוצץ בינו לקיר דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לכלי עכ"ל הרי שכ' טעם אחר ממ"ש הש"ג וכיון דלא קי"ל כהש"ג הדרא קושיא לדוכתי' על הנוהגי' להתפלל לפני השטענד"ר:

ובתשו' רשב"א כו' דתיבה ל"מ הואיל והוא תשמיש כו' וא"כ נתיישב מנהג המתפללים לפני השטענד"ר כיון דהשטענד"ר תשמיש ב"ה ל"מ הפסק וכמ"ש מ"א לעיל אלא שהקשה מ"א לעיל א"כ ל"ל ליתן טעם בארון ותיבה דקבוע ת"ל דהוי תשמיש לבה"כ ולפמ"ש בתשו' רשב"א באמת זהו טעם תיבה לפי שהוא תשמיש ב"ה ואפשר גם ש"ע והתו' שכתב טעם בארון ותיבה דקבוע מודים דגם משום דהוי תשמיש ב"ה ל"מ הפסק וחד מתרי טעמ' נקטי':