מחצית השקל על אורח חיים צ:כא

(ס"ק כא) השע' כו' דהיינו שהזמן קצר כו' ולכן הותר לו להקדים תפלתו בציבור אפי' בבה"כ:

ול' תר"י לא משמע כן ע' בב"י הבי' לשונו. אי' בגמ' ברכות דף כ"ח ע"ב רב אויא קרה לו מקר' ולא בא לדרשת רב יוסף למחר כי אתי לגבי ר"י בעי אביי להפיס דעת ר"י שלא יהי' טינא בלבו על ר"א א"ל אביי לר"א מ"ט לא אתי מר אתמול לדרשה א"ל דהוי חליש ליבאי ולא הוי מצינ' א"ל מ"ט לא טעמית מידי ואתית א"ל לא סבר כו' אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל מוסף (ודרשת ר"י היה קודם מוסף) א"ל היה לך להתפלל מוסף ביחיד אח"ז לטעום מידי וליתי א"ל ר"א לא סבר כו' אסור להקדים תפלתו לתפלת צבור א"ל אביי בצבור דוק' שנו דאסור להקדים עכל"ה. ומאי דקיי"ל דאפי' ביחיד דהיינו שרוצה לצאת מבה"כ אפ"ה אסור להקדים וכמ"ש מ"א ס"ק י"ט בשם הריב"ש היינו כשהיא בריא:

ובבה"כ אף זה אסור. ר"ל אפי' כשחלש לבו דהא ר"א תי' כן לאביי דאסור להקדים כו' אף דהוי חלש ליבי' וע"ז השיב דוק' בצבור שנו משמע אפי' כה"ג דחלש ליבי' אבל כשלא חלש ליבי' אפי' ביחיד אסור כנ"ל. ועסי' קי"ד ס"ב דאם הוא חול' כו' שכ' שם שאסור להזכיר הגשם במוסף של י"ט האחרון של חג הסוכות עד שיכריזו הש"ץ הילכך אפי' הוא חולה או אנוס לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור לפי שאסור להזכיר כו' וכ"כ בטור בשם אבי העזרי וכת' הרב"י וז"ל כשאינו מתפלל בצבור אצטריך לאשמעינן דאי בצבור כל ימות השנה נמי אסור להקדים תפלתו לתפלת הצבור עכ"ל. אבל הב"ח כ' שם וז"ל לפי שבשאר ימות השנה נמי אסור להקדים כו' להכי אמר דהכא מיירי אפי' הוא חולה או אנוס דבשאר ימות השנה רשאי להקדים כו' אבל הכא אסור לפי שאסור להזכיר כו' עכ"ל: