מחצית השקל על אורח חיים צ:יז

(ס"ק יז) יכוין כו' ודוקא כו' דאיתא שם בעובד' הנ"ל כשא"ל לא יכילנא א"ל לכנוף מר בי עשרה. אמר ליה טריחא לי מילתא אמר ליה ולימא מר לש"ץ בעידנ' דמצלי ציבורא ליתיה ולודעי למר כי היכי שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים משמע דאם אפשר להתאסף עשרה עדיף דהא תחלה א"ל דלכניף עשרה קודם שא"ל שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים:

ובסמ"ג כו' דלפי' הראשון דטריח' מילתא קאי על ר"נ א"כ תליא הדבר בבעל הבית ואם י"ל משרתים מרובים שאפשר יאספו אליו עשרה צריך לאסוף עשרה. אבל לפי' הסמ"ג דהטרחא קאי על יו"ד אנשים א"כ בכל ענין שייך טרחא אם לא שבאו מצד עצמם:

משמע בע"ז דף ד' דא"ר יוסף לא לצלי אינש מוסף בריש שתא בג' שעות ראשונות מן היום דאז שעת חרון למעלה דלמ' מעיינים בעובדיה ומדחים מתפלתו. ופריך הש"ס אי הכי אפי' תפלת שחרית ג"כ לא יתפלל בג' שעות הראשונות. ומשני כיון דציבור' נמי מצלי אז שחרית אין תפלתו נדחית כיון דמתפלל עכ"פ בשעה שהצבור מתפללים ע"כ. הרי דאפי' בשעה שהצבור מתפללים שחרית אין לו להתפלל מוסף שלא תהיה נדחית. ע"כ צ"ל דזה ל"מ בשעה שהצבור מתפללים ואי' שם בתוספו' אהא דמשני שאני שחרית דגם הצבור מתפללים משמע דסגי כשמתפלל בשעה שהצבור מתפללים אע"פ שאינו מתפלל עם הצבור הקשו התו' הא אמרי' בברכות אין תפלה נשמעת אא"כ מתפלל עם הצבור. וע"ז תי' לחלק בין אינה נדחית לנשמעת. והחילוק בין אינה נדחית שר"ל שהתפלה מקובלת ברצון למעלה ויקבל עלי' שכרו כמי שמקבל שכר על כל מצות ה' אבל אין ממלאים בקשתו שהתפלל עליה אבל כשאמרי' נשמעת עושים לו רצונו במה שהתפלל על אותו דבר. ואף דעינינו רואות שגם תפלת הצבור איננה נשמעת לפעמים כבר תי' של"ה בכמה תירוצים וא' מהן שעושה להם מעין אותו דבר שהתפללו עליו אע"ג שאין ממלאים כל בקשתם מ"מ מקצת משאלותם ממלאים ע"ש שהאריך:

מיהו אפשר כו'. דוקא בשעת חרון. ואע"ג דהתוס' הביאו ראיה ממ"ד בברכות אין תפלתו ש"א נשמעת אלא עם הצבור (והיינו הא דאמרי' דף ו' ע"א תניא אבא בנימין אומ' אין תפלתו ש"א נשמעת אלא בבה"כ שנא' לשמוע אל הרנה כו' וס"ל להתוספות דבב"ה ר"ל להתפלל עם הצבור וכן פי' הטור בסימן זה ע"ש ובב"י). ולפ"ד מ"א הדר' קו' תו' לדוכתי' דהאיך סתם א"ת ש"א נשמעת. אלא ע"ה הא לפעמים אפי' אינו ע"ה נשמעת כגון שלא בשעת חרון ואולי א"ל דאכתי אפי' שלא בשעת חרון אינה נשמעת כשאינו מתפלל ע"ה אא"כ מתפלל עכ"פ בשעה שהצבור מתפללים ותפלת שחרית של צבור הוא בשעת חרון ומיירי שם בריית' דאבא בנימין בת"ש וכ"מ קצת ראייתו לשמוע אל הרנה כו' במקום רינה שם תהי' תפלה ופרש"י במקום רנה בב"ה ששם אומרי' הצבור שירות ותשבחות בנעימ' קול ערב עכ"ל. והיינו בשחרית שאומרים פסוקי דזמרה אף דיש לדחות במקום רנה דשחרית שם תהיה כל התפלות אפי' של מנחה מ"מ י"ל כן או י"ל דאב' בנימין ר"ל אין תפלתו ש"א נשמעת בכל עת והיינו אפי' בשעת חרון אלא בב"ה עם הצבור:

עמ"ש סי' תקצ"א. אימתי שעת חרון דלדעת רש"י שעה ראשונה מן היום ולהתו' שעה שלישית ולהטור וש"ע כל ג' שעות ראשונות אע"ג דאין כולם שעת חרון מ"מ כיון שהקב"ה עוסק אז בתורה אינו עושה לפנים מש"ה ויש לחוש שתהיה תפלתו נדחית ע"ש: