מחצית השקל על אורח חיים ט:ד

(ס"ק ד) ממינו כו' אפי' הרוב צמר. ולא דמי לטרף זה בזה וכמ"ש בס"ק א' דדוקא כשטרפן בעודן צמר אבל לא כשכבר נעש' מהן חוטין לא בטלין:

לדעת מהר"ם מרוטנבורק כו' דס"ל הא דצמר ופשתים פוטרים בכל המינים היינו דוקא צמר ופשתים יחדיו אבל לא כל חד לחודיה כמ"ש ס"ק שלפני זה לכך אין לטלית זה תקנה דאם יעשה ציצית משי לא נפטר חלק הטלית השתי או הערב שהוא צמר ואם יעשה ציצית צמר לא נפטר לדעת מהר"ם חלק הטלית שהוא של משי:

ומזה הטעם כו' בצמר גפן ופשתן צ"ל דלא ס"ל לדעת י"א שהביא רמ"א סעיף ב' וא"כ לדעת החולקים על מהר"מ היה אפשר לעשות ציצית פשתן ויפטור גם חלק הטלית שהוא צמר גפן דהא צמר או פשתן פוטרים כל המינים אבל לדעת מהר"ם דבעי' דוקא צמר ופשתים יחד לפטור כל המינים א"כ אין לטלית זו תקנה. מ"מ לדעת המקילים לעשות טלית של משי יטיל חוטין של משי ולא של צמר כנ"ל לענ"ד. ור"ל לדעת המקילים כו' ר"ל דלא חשו לדעת בה"ע שהובא בס"ק שלפני זה דלדידיה בעינן דוקא טלית של צמר וציצית צמר ולכן ניהו דמקילין ולא חשו לדעת בעה"ע עכ"פ יחושו לדעת מהר"ם ולכך יעשו ציצית משי דהוי מין כנף ולא יעשו ציצית צמר דאינו פוטר לדעת מהר"ם בשאר מינים כ"א צמר ופשתים יחדו: