מחצית השקל על אורח חיים פט:ח

(ס"ק ח) אין כו'. דהא פריך בגמ' אהא דאמרי' אסור לאדם ליתן שלום לחבירו קודם שיתפלל:

והא תנן בין הפרקים שואל מפני הכבוד. ומשני הא דאסור מיירי במשכים לפתחו. וקשי' מאי פריך ממתני' דבין הפרקים. שאני התם דכבר אמר מקצת ברכות דהא עומד בין הפרקים אע"כ מה שאסור מצד הדין אסור עד שיתפלל ח"י ברכות ולא הותר כאן אלא מה שהוסיפו הפוסקי' להחמיר:

אבל מה שהקש' דברי ש"ע אהדדי. ר"ל דכאן מתיר הרב"י באמר מקצת ברכו' ובסעי' ג' בעשיית צרכיו אסר הרב"י אלא אם כבר התפלל ח"י ברכות לא מהני מה שאמר מקצת ברכות ובגמ' משמע דדין שניהם שוה דהא בשני הדינים אמר הש"ס קודם שיתפלל:

וכמו דלענין עשיית חפציו הפי' של קודם שיתפלל ר"ל תפל' י"ח ה"ה קודם שיתפלל שנא' לענין שאילת שלום ג"כ ר"ל תפלת י"ח ומאי קושי' הא הוא עצמו כ' דנתינת שלום המוזכ' בש"ס דהיינו במשכים לפתחו באמת ג"כ אסור עד שהתפלל תפל' י"ח:

בש"ע וי"א שאפי' במוצא חבירו כו' כדי שיתן לב כו' הם דברי הראב"ד וכ' וז"ל כדי שיתן לב כו' ומפני שהוא משנה בל' יזכור עכ"ל. לכן נסתפקתי דבימיהם שהי' מנהגם ליתן שלום וא"כ כשאמר צפרא דמרי טב הוי שינוי וע"יז יזכור משא"כ בזמן הזה דדרך כ"א לו' צפרא דמ"ט ולא ליתן שלום א"כ אין בזה שינוי. וא"כ אפשר דלהראב"ד בזמן הזה אין לו' צפר' דמ"ט: