מחצית השקל על אורח חיים פט:ג

(ס"ק ג) והאיר כו' משעלה ע"ה. דהיינו מתחלת עליית ע"ה אבל האיר פני המזרח הוא אח"ז שמתפשט הע"ה על כל פני המזרח:

דהא מדין בעליית ע"ה כו' ר"ל דהא מה"ט זמן תפלת השחר עד ד' שעות דתפלות כנגד תמידים תקנום. ותמיד של שחר היה זמנו עד ד' שעות וכיון דסוף זמן התפלה הוא דומיא דתמיד ה"ה התחלת זמן תפלה שוה לתמיד:

כדאית' ביומא רפ"ג הל' קצת ל"ד. והכי אית' התם א"ל הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה (של תמיד של שחר) (והיינו כפירש"י שעלה על החומה או על הגג) אם הגיע הרואה או' ברקאי (דהיינו התחלת ע"ה) מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח וקי"ל כמתיא בן שמואל. ובתר הכי תנן ולמה הוצרכו לכך (פירש"י לעלות לגג ולראות) שפ"א עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח ושחטו התמיד והוציאו לבית השריפה וס"ל למ"א כמו שמחשש טעות הוצרכו לעלות ולראות ה"ה דמה"ט גופא ס"ל למתי' ב"ש שצ"ל האיר פני כל המזרח ולא סגי בע"ה:

ומ"ש ולמה הוצרכו לכך לעלות לגג. ולא פי' למה הוצרכו להמתין עד שהאיר פני המזרח. חדא שלשון למה הוצרכו לכך לא משמע כן. וגם לפירש"י א"ש טפי דאתי' מתני' דלמה הוצרכו ככ"ע אפי' כת"ק דמתי' ב"ש:

וכ"ה ספ"ב דמגילה כו' ופי' רש"י שם דף ך' ע"א וז"ל. דמע"ה יממא הוא:

אבל לפי שאין כל בקיאים בו צריכים להמתין עד הנץ החמה עכ"ל:

ול"ד למ"ש סי' רל"ג כו' ר"ל דמן הדין מיד בחצות מתחיל זמן מנחה אלא משום דאין אנו בקיאים חיישינן לטעות הוסיפו חצי שעה ואמרו זמן מנחה מתחיל משש שעות ומחצה. וקיי"ל בסי' רל"ג דאי התפלל באותה חצי שעה דהיינו מיד אחר שש שעות לא יצא: